האם העסק שלך מוכן לעמוד בדרישות תקנות הגנת הפרטיות?

בישראל, כמו בעולם כולו, נושא הגנת המידע האישי הופך להיות קריטי יותר ויותר. בעידן שבו כל ארגון – קטן כגדול – מחזיק מידע על לקוחות, עובדים או ספקים, המחוקק נדרש להסדיר את הדרך בה נשמרים ונאגרי הנתונים. כאן נכנסות לתמונה תקנות הגנת הפרטיות, שנועדו להגן על כל אחד מאיתנו, וגם לחייב עסקים להתנהל באחריות. רבים נוטים לחשוב שתקנות כאלה רלוונטיות רק לחברות ענק או לגופים ממשלתיים, אך בפועל כמעט כל עסק במדינת ישראל מחויב לעמוד בהן. גם עוסק מורשה קטן, משרד עורכי דין עם כמה עובדים, סוכנות ביטוח משפחתית או קליניקה פרטית של פסיכולוגית – כולם נדרשים לנהל את המידע בצורה מאובטחת ולפי החוק.

חשוב להבין שמדובר לא רק בדרישה משפטית, אלא גם בצורך עסקי מהמעלה הראשונה. דליפת מידע או טיפול רשלני בפרטים אישיים עלולים לגרום לנזק כלכלי, לפגיעה במוניטין ואף לחשיפה לתביעות משפטיות. לכן, עמידה בתקנות אינה רק "חובה יבשה" אלא הזדמנות לבסס אמון מול לקוחות, שותפים וספקים. בשנים האחרונות נוסף לכך גם תיקון 13, שמחדד את הדרישות ומטיל חובות חדשות – החל מהצורך בהגדרת נהלים כתובים וברורים, דרך אחריות מוגברת של בעלי תפקידים ועד לחובת דיווח על אירועי אבטחה משמעותיים.

המשמעות היא שכל עסק חייב לבחון מחדש את התהליכים הפנימיים שלו, לוודא שהעובדים מבינים את החשיבות של שמירת המידע, ולוודא שהמערכות הטכנולוגיות מותאמות לדרישות החדשות. לא מדובר רק בציות לחוק, אלא בהגנה על מה שנחשב היום לנכס היקר ביותר של כל ארגון – המידע. ארגון שמשקיע באבטחת מידע ובשמירה על פרטיות הלקוחות שלו לא רק מגן על עצמו מסיכונים, אלא גם משדר מקצועיות, אחריות ויציבות.

על מי חלות תקנות הגנת הפרטיות?

תקנות הגנת הפרטיות חלות על כל מי שמחזיק או מנהל מאגר מידע בישראל – בין אם מדובר בחברה, ארגון ציבורי, עמותה, מלכ"ר, עסק קטן או אפילו אדם פרטי.
המשמעות היא שכל מי שאוסף מידע על לקוחות, עובדים או ספקים מחויב לפעול לפי דרישות החוק ולהבטיח שהמידע ישמר בצורה מאובטחת.

החוק מבחין בין ארבעה סוגי מאגרי מידע, ולכל סוג מותאמת רמת אבטחה שונה. ההבחנה נעשית בהתאם לרגישות המידע ולסיכונים האפשריים הכרוכים בו – החל ממאגרים קטנים ומקומיים ועד למאגרים רחבי היקף הכוללים מידע אישי, רפואי או פיננסי.
המטרה היא להבטיח שמידע רגיש יקבל שכבת הגנה מתאימה, ושכל עסק או ארגון ידע בדיוק מהן החובות שלו.

בפועל, התקנות אינן רק דרישה טכנית או משפטית. הן נועדו להבטיח שמירה על הזכויות הבסיסיות של כל אזרח, תוך יצירת אחריות אצל בעלי עסקים וארגונים להתייחס למידע האישי כנכס יקר ערך שיש להגן עליו. כך נוצרת שקיפות, אמון והגנה אמיתית הן על הציבור והן על העסק עצמו.

מאגר ברמת
אבטחה ליחיד

  • מאגר שהגישה למידע שבו נמצאת בידי עד 3 מורשים
  • מידע על עד 10,000 אנשים
  • המידע שבו אינו נאסף במטרה להעבירו לגוף אחר והוא אינו כולל מידע הכפוף לחובת הסודיות

מאגר ברמת
אבטחה בסיסית

  • 3-10 מורשים
  • מאגר שאינו מנוהל על ידי יחיד
  • מאגר מידע שאינו מוגדר כמחויב ברמת אבטחה בינונית או גבוהה.
  • מאגר הכולל מידע על מועסקים או ספקים של בעל הארגון ומשמש לניהול העסק בלבד
נפוץ

מאגר ברמת
אבטחה בינונית

  • עד 100 מורשים
  • המידע בו נאסף במטרה לשימוש פנימי ו/או לצורך העברתו לגוף אחר וכן מאגרי מידע השייכים לגופים ציבוריים
  • מאגרים הכוללים מידע על צנעת חייו של אדם / מידע רפואי / מידע כלכלי / נכסים / רכוש / מידע גנטי / נתוני תקשורת וכו'
  • הכפוף לחובת הסודיות

מאגר ברמת
אבטחה גבוהה

  • מעל 100 מורשים
  • כל מי שחלה עליו רמת אבטחה בינונית
  • ברשותו מאגר מידע של מעל 100,000 אנשים או שמספר בעלי ההרשאה עולה על 100.
  • הכפוף לחובת הסודיות

תקנות הגנת הפרטיות – ההנחיות העיקריות

תקנות הגנת הפרטיות מגדירות בצורה ברורה איך יש לנהל מידע אישי בתוך הארגון ביום-יום. הן לא מסתפקות בהצהרות כלליות על שמירה על סודיות, אלא דורשות פעולות מעשיות שנוגעות לכל עסק – קטן או גדול. המיקוד של התקנות הוא בקביעת סטנדרטים ברורים לניהול מאגרי מידע: מי רשאי לגשת, איך המידע נשמר, מה קורה במקרה של אירוע אבטחה ואילו תהליכים חייבים להיות מתועדים. מטרת ההנחיות היא לאפשר לכל עסק לדעת בדיוק מה נדרש ממנו, להפחית סיכונים ולבנות תשתית בטוחה ומתועדת לניהול מידע אישי.

כדי להיערך נכון ולעמוד בדרישות החוק, חשוב להכיר את ההנחיות המרכזיות:

הגדרת נהלים ברורים

כל עסק חייב לנסח ולתעד את תהליכי איסוף, שמירה ושימוש במידע אישי

אמצעי אבטחה <BRטכנולוגיים

שימוש בסיסמאות חזקות, הצפנת נתונים, גיבויים שוטפים והגנה מפני חדירות.

הגבלת גישה למידע

כל עסק חייב לנסח ולתעד את תהליכי איסוף, שמירה ושימוש במידע אישי

ניהול הרשאות משתמשים

יש להגדיר מי מוסמך לאשר גישה, לנהל סיסמאות ולפקח על השימוש במידע.

עדכון ובקרה על
נהלים

מעבר לכתיבה, חשוב לבצע בדיקות ועדכונים תקופתיים כדי לוודא שהנהלים מתאימים למציאות המשתנה.

ניהול מאגרי מידע לפי רמות סיכון

לכל מאגר (יחיד, בסיסי, בינוני, גבוה) מותאמות דרישות שונות בהתאם להיקף ורגישות המידע.

חובת דיווח על אירועי אבטחה

במקרה של דליפת מידע או חשש לפריצה, חובה לדווח לרשות להגנת הפרטיות ולעיתים גם ללקוחות.

הדרכה והעלאת מודעות של עובדים

העובדים הם קו ההגנה הראשון. יש להדריך אותם על שמירת סודיות, שימוש נכון במערכות וזיהוי ניסיונות פישינג או פריצות.

לקביעת פגישת ייעוץ בנושא תקנות הגנת הפרטיות ללא התחייבות מלאו פרטיכם

תקנות הגנת הפרטיות ותיקון 13 – מה חשוב לדעת?

תקנות הגנת הפרטיות, יחד עם תיקון 13 לחוק, מסדירות את הדרך שבה ארגונים בישראל שומרים, מנהלים ומעבדים מידע אישי. מדובר ברפורמה מהותית שנועדה להבטיח שהמידע הרגיש של לקוחות, עובדים, מטופלים וכל גורם אחר יטופל באחריות, בזהירות ובהתאם לסטנדרטים המקובלים בישראל ובעולם.

ארבע רמות של מאגרי מידע
התקנות מבחינות בין ארבע רמות שונות של מאגרי מידע (יחיד, בסיסי, בינוני וגבוה). לכל רמה נקבעות דרישות אבטחה מותאמות בהתאם לרגישות ולסיכון:
📄 כתיבת נהלים ומסמכי מדיניות
🔐 ניהול הרשאות גישה למורשים בלבד
🖥️ אבטחה פיזית ולוגית של מערכות
🗂️ מיפוי מאגרים ומעקב אחרי פעילות משתמשים
🔁 גיבויים שוטפים, ביקורות תקופתיות ודיווח על חריגות

החוק חל כמעט על כל גוף במשק – חברות מסחריות, עמותות, נותני שירותים, גופים ציבוריים ואף עצמאים – כל עוד ברשותם מאגר מידע ממוחשב, קטן כגדול.

מה חדש בתיקון 13?

תיקון 13 לתקנות הגנת הפרטיות, שנכנס לתוקפו בשנת 2023, מהווה את אחד השינויים המשמעותיים ביותר בתחום ניהול ואבטחת מידע בישראל. התיקון בא לתת מענה לעולם דיגיטלי שבו כמויות המידע גדלות בקצב מהיר והסיכונים לדליפה או שימוש לרעה עולים בהתאם. מטרתו לחזק את הכלים העומדים לרשות הרגולטור, לקבוע חובות ברורות ומפורטות לארגונים, ולהדגיש את האחריות האישית של מנהלים ובעלי תפקידים בכירים. מדובר במהלך שמחייב כל עסק או גוף ציבורי לראות בהגנת הפרטיות לא רק חובה משפטית, אלא חלק בלתי נפרד מהתנהלותו היומיומית ומהתרבות הארגונית שלו.

אכיפה מחמירה וסנקציות

לרשות יש סמכות לבצע ביקורות, לחקור אירועים ולהטיל סנקציות משמעותיות.

דיווח חובה על פרצות

כל דליפת מידע או אירוע אבטחה מהותי חייב בדיווח לרשות ולעיתים גם לנפגעים.

אחריות אישית של מנהלים

מנהלים ובכירים נושאים באחריות ישירה לעמידה בתקנות.

תרבות ארגונית

הארגון מחויב להטמיע נהלי פרטיות ואבטחת מידע כחלק מתרבות העבודה.

לא רק חובה – גם יתרון תחרותי

תקנות הגנת הפרטיות ותיקון 13 אינם רק עוד רגולציה שמכבידה על העסק. הם הזדמנות אמיתית להוכיח ללקוחות שהמידע שלהם בידיים בטוחות, לייעל את תהליכי העבודה הפנימיים ולחזק את אמון הציבור. ארגונים שמטמיעים את ההנחיות בצורה נכונה לא רק מצמצמים סיכונים משפטיים וטכנולוגיים, אלא גם בונים לעצמם מוניטין של מקצועיות ואחריות – כזה שמבדל אותם מהמתחרים ומעניק להם יתרון בשוק.

זה הזמן לפעול – אל תחכו

החוק כבר נכנס לתוקף, והאכיפה מתגברת. כל יום שעובר ללא היערכות חושף את העסק לסיכונים מיותרים. אם עדיין לא בדקתם כיצד הארגון שלכם עומד בדרישות, עכשיו הזמן לעשות זאת. יישום מקצועי של התקנות ותיקון 13 יעניק לכם שקט נפשי, ביטחון עסקי והגנה על הנכס החשוב ביותר – המידע של הלקוחות שלכם.

מאמר זה מהווה סקירה כללית במטרה לסייע לכם בהיערכות לעמידה בתקנות החדשות של חוק הגנת הפרטיות. המידע במאמר זה אינו מלא והוא אינו מחליף ייעוץ מקצועי ו/או ייעוץ משפטי.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תקנות הגנת הפרטיות

תקנות הגנת הפרטיות
מחפש שירותי מחשוב לעסק שלך? צור קשר

פנייתך התקבלה בהצלחה!

האתר משתמש בקובצי Cookies לתפעול, שיפור חוויית המשתמש וניתוח שימוש. המשך גלישה מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות. למדיניות »

צרו איתנו קשר

השירות המקצועי והייחודי שלנו יעזור לעסק שלך להשיג שיאים חדשים.
אין גבול למה שהטכנולוגיה יכולה להביא לעסק שלך.
השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.